מיקום המטפל היהודי מול המטופל וניתוח התזוזות הנפשיות בראייה היהודית

ענווה וצניעות טיפולית בפסיכולוגיה יהודית

האומנות והאמנות היהודית

 

מאת דורי לוי פסיכולוג קליני מומחה
ומטפל משפחתי מוסמך
ספק משרד הביטחון 12127

בכוחכם לשנות עכשיו

אומנות ואמנות הטיפול הפסיכולוגי היהודי נלמדת גם מנושא הצניעות. מהי העמדה הנפשית של המטפל היהודי בדינמיקה ובתזוזות הנפשיות בין המטפל למטופל בחדר הטיפול וכיצד מושג הצניעות מתקשר לעומק הטיפול? בנושאים חשובים אלו נעסוק במאמר זה וננסה לראות ולהבחין בצדדים הרוחניים העמוקים. חלק מהדברים נכתבו לאחר עיון בספר “עוז והדר לבושה” (הרב פסח אליהו פאלק) המשיכו לקרוא עוד…

 

פסיכולוגיה יהודית מאמרים נוספים:

* פסיכולוגיה יהודית

* קבוצת מדיטציה יהודית לטיפול עצמי

* מיקום המטפל היהודי – ענווה וצניעות טיפולית בפסיכולוגיה יהודית

* סטיות נפשיות והשער החמישים בטומאה

* הגישה הפרואקטיבית

* על ההדחקה בפסיכולוגיה היהודית

* חכמת השיפלות על דיכאון חרדה וגבורה

* החלק המוביל להתפתחות ותעלולי הנסתר

* התייחסות חזל לאלימות הגבר כלפי האשה

* עליה לעומת תלות ונסיגה

* ניצוצות של אהבה ותיקונם בטיפול

* הקדושה והטומאה וביטוייהן כהפרעות בנפש

* על בדידות נסיגה חברתית והתמכרויות

* סודות תורת השוחד של הרב יואל

* לצאת מהטראנס

* סוד בת הזוג בהצלחת הזוגיות

* תהליך הפניית הדעת כדרך ריפוי

* קצת על החלק השפוי שבדיכאון וקצת על הזירה המרכזית

* פסיכולוגיה יהודית וטיפול זוגי לפי שיטת רבי מאיר

* שלמה המלך וחכמת הפרדוקס

* טיפול פסיכולוגי דרך מציאויות אחרות

טיפול פסיכולוגי אישי
טיפול זוגי ממוקד
הטיפול המיני
טיפול בדיכאון
טיפול בחרדה
טיפול בטורדנות ובמחשבות OCD
פסיכולוגיה יהודית
קורסים והרצאות
פודקאסטים
תעודות מקצועיות
קליינטים ממליצים
הופעות במדיה
החנות

הצניעות כוללת הימנעות מחיטוט בעסקיו של הזולת גם שאנחנו יושבים מול מטופל עלינו להיזהר ולא לשאול מה שאין אנו אנחנו צריכים לצורכי הקליניקה. רק מה שאנחנו צריכים לדעת כי הרבה פעמים יש לנו סקרנות לגבי המטופל וסביבתו או המקום שהוא בא ממנו בייחוד אם הוא בן אדם ידוע או שהוא עושה משהו שקשור אלינו או למשפחה שלנו איזה רווח משני שלנו ממנו. מאוד לא טוב לחטט או לברר על מידע לגבי הזולת שאנחנו לא זקוקים לו. איך זה קשור לצניעות? כי אנו פולשים לרשות היחיד של הזולת וזה גם כמו להפשיט אותו כי למעשה לקרוא את הפנימיות של האדם זה כמו הפשטה וזה גם חוסר צניעות. יש להיזהר על כבוד המטופל. אסור לברר דברים על הזולת מתוך סקרנות סתמית גם אם הוא בא ומספר לנו פרטים למרות שאנחנו יודעים שאין לנו תועלת בהם, לא כדאי למשוך אותו בלשון בנושא. כדאי בעדינות לעצור אותו. בפסיכולוגיה אומרים את זה שהוא לא ייפתח יותר מדי ואחר כך אי אפשר יהיה לאסוף אותו או שלא יתפרק או שלא ירגיש בושה. אולם לא מדובר רק מבחינה פסיכולוגית, כי גם אנחנו בשר ודם ויכולים ליפול למקום של הרכילות וההתעניינות. דווקא במקום הזה חשוב להיות עם יראת שמיים ולעשות רק מה שהשם הטיל עלינו לעשות בטיפול הפסיכולוגי, מבלי לחטט. חשוב לבדוק מה המקום שבו צריך לרפא, ורק במקום שניתנה לנו רשות, שם לנסות לרפא. לא לנסות לנצל את מסירות המטופל ואת העובדה שהוא מפקיד את כל כולו בידינו. לא לגלות אותו מכל וכל.

למעשה מדובר לא רק על מטפל ומטופל אלא לגבי כל אחד ואחד שאנו באינטראקציה איתו.

כיצד החוץ משפיע על הנפש הפנימי

כתוב “ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם…” ברור שראייה משפיעה! ומדוע היא משפיעה? כיון שהראיה היא כמו מגע. צריך לדעת שיש מגע עם העין. העין היא גם יוצרת תמונה כמו צילום וזה יוצר מצב של מגע עם הדבר שרואים. הדבר שרואים אם הוא לא צנוע הוא משפיע עלינו, מטמא את פנים נפשינו, ולהיפך כשרואים פני צדיק הדבר משפיע על הפנימיות שלנו ולכן תולים תמונות צדיקים. תמונת החוץ כפי שהיא עוברת דרך העין וגם באווירה הרוחנית של המקום, מטמא אותנו או משפיעה עלינו לטהרה בדיוק כמו שאנו נוגעים בדבר המעביר טומאה. טומאה עוברת אם דבר טמא נוגע בדבר טמא אחר או נמצא איתו באותו חלל. לצורך העניין העין נוגעת בדבר ועל ידי כך הוא מחדיר לתוך הנפש טומאה או דברים קשים אחרים. נניח שאדם הולך למקום שיש בו דברים לא פשוטים לראות אבל הוא אומר לעצמו: ‘אני על זה כבר התגברתי’ ו’אני לא מושפע מזה’ או ‘אני יכול לעצום עיניים ולא להסתכל על דברים מגרים או על דברים מפחידים או על דברים שיעשו לא טוב לנפש שלי, צריך לדעת שזה אינו כך.

האם אנחנו מחוסנים

זה לא תמיד נכון כי גם אדם שמרגיש גועל ואין לו משיכה מדברים שקודם גירו אותו או שהוא מרגיש שמראות קשים לא משפיעים עליו כי הוא כבר אחרי זה ושאין לו משיכה לדבר, ולהיפך הוא אפילו נדחה מזה, או שזה ממש לא עושה לו את זה יותר. עדיין יש השפעה הפוכה שם וכל דבר של גועל יכול להתהפך לדבר של משיכה. לכן אין לנו אף פעם הגנה מפני הדברים הללו, במידה ואנו חשופים להם, אפילו כשאנחנו חושבים שאנחנו כבר אחרי זה, שהתגברנו. –  זה אינו נכון.

הראיית חודרת גם דרך הפנים

אפילו אם אנחנו עוצמים עיניים ועוברים במקום פרוץ גם אז יש השפעה כי זה חודר דרך הפנים. הפנים זה צלם האלוקים של האדם. הצלם זה הפנים ואנו לומדים זאת מנח שהשתכר לאחר שיצא מהתיבה והבנים שלו שם ויפת כיסו אותו והלכו עם הגב אליו כדי שלא לראות את ערוותו. שואל האלשייך הקדוש מדוע? הלא הם יכלו רק לעצום עיניים ולא להסתובב? התשובה היא שהם עשו כך כדי שאפילו צלם הפנים שלהם לא יבוא במגע עם הדברים שאינם צנועים (המתכבד בקלון חבירו אין לו חלק לעולם הבא). 

מסופר על אחד המשגיחים החשובים שנסע פעם ליד בית תענוגות בעיר הגדולה ואיך שהוא עבר ליד המקום הוא התכופף ברכב כדי שלא לראות כלום והנהג שאל מדוע הרב מתכופף? הרי אין שם כרגע כלום, רק מבנה שעברנו ליד? המשגיח ענה” ‘שאפילו האורות שבאים ממקום כזה של טומאה ושל פריצות משפיעים על הנפש של האדם’. עד כדי כך משפיעים עלינו הדברים.

ומבחינה טיפולית, המטופל יכול לחוש שברצונו להביא חלקים שאינם פשוטים לטיפול ויש להבין באיזו צורה כדאי להקשיב ולשמוע את הדברים. יש מטפלים שיכולים לעודד ולהעמיק בטומאה במחשבה שכך ישתחרר האדם ממנה. יש לשקול היטב האם זה לצורך או לא. ואם זה לצורך כמו למשל שבווידוי מספרים את החטאים, חשוב לעשות זאת לשם שמיים או לשם הקדושה. בצורה טיפולית יהודית, שאינה חטטנית ואינה מגבירה את הטומאה אלא שומרת על צלם המטופל. זו אומנות ואמנות יהודית