אכילת בריאות כפייתית

האבחנה המקצועית של אורתורקסיה

חשוב לציין שאורתורקסיה אינה מוכרת רשמית כאבחנה קלינית במדריך האבחוני והסטטיסטי להפרעות נפשיות (DSM-5), המשמש אנשי מקצוע בתחום הבריאות לאבחון מצבים נפשיים. עם זאת, זה עדיין נושא לדיון ומחקר בתחום הפרעות האכילה.

אורתורקסיה יכולה להיות מאתגרת לאבחון מכיוון שרבות מההתנהגויות הקשורות אליה, כמו אכילה בריאה ודאגה לתזונה, נחשבות בדרך כלל לחיוביות. עם זאת, כאשר השאיפה לאכילה בריאה הופכת לקיצונית ומתחילה להפריע לחיי היומיום, למערכות היחסים ולרווחה הכללית, הדבר עשוי להעיד על נוכחות של אורתורקסיה.

הטיפול באורתורקסיה

טיפול לאורתורקסיה כרוך לרוב בגישה רב תחומית, לרבות טיפול עם איש מקצוע בתחום בריאות הנפש המתמחה בהפרעות אכילה. טיפולים דינאמיים המיועדים להבין לעומק את המניעים יכולים לסייע. כיום משלבים גישות עשירות כמו הגישה הנרטיבית שעשויים לסייע כדי לטפל בגורמים הפסיכולוגיים הבסיסיים התורמים לאובססיה לאכילה בריאה. ייעוץ תזונתי וניטור רפואי עשויים להיות נחוצים גם כדי לטפל בכל סיבוכים בריאותיים גופניים הנובעים מההפרעה.

אם אתה או מישהו שאתה מכיר נאבקים בחששות הקשורים להרגלי אכילה ואובססיה לאכילה בריאה, חשוב לפנות לעזרה מאיש מקצוע מוסמך להערכה ותמיכה נכונה.

גישות עכשויות לטיפול באורתורקסיה

• הגדרת הבעיה: אורתורקסיה (Orthorexia Nervosa) מתאפיינת בעיסוק אובססיבי באכילה "בריאה" ו"נקייה", הגורם לפגיעה תפקודית, חברתית או פיזית. 

• גישה רב-תחומית: הטיפול המקובל ביותר הוא שילוב של אנשי מקצוע: פסיכולוג, דיאטנית קלינית המתמחה בהפרעות אכילה ורופא למעקב רפואי.

• טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT): המוקד הוא זיהוי מחשבות מעוותות על מזון והחלפתן בדפוסי חשיבה גמישים ומציאותיים יותר.

• חשיפה ומניעת תגובה (ERP): חשיפה הדרגתית למזונות שסומנו כ"אסורים" או "לא בריאים", במטרה להפחית את החרדה הנלווית אליהם ולשבור את הטקסים.

• גישת ה-EFT (טיפול ממוקד רגש): התמקדות בצרכים הרגשיים העמוקים שהאובססיה מנסה לכסות, כגון צורך בשליטה, ערך עצמי או התמודדות עם חרדה קיומית.

• תזונה אינטואיטיבית: למידה מחדש של הקשבה לסימני רעב ושובע גופניים, תוך ויתור על תפריטים נוקשים וכללים חברתיים מחמירים.