פסיכולוגיה יהודית

הטיפול בגישת הפסיכולוגיה היהודית

הטיפול מורכב מההבנה הקלינית של התנהלות הנפש ומעקב אחר התנהלות ואפיוני היצר. בטיפול לומדים לזהות כיוונים ומגמות שאינן תמיד מודעות למטופל. על ידי רצף האסוציאציות, שאנו לומדים לעקוב אחריו בנפש האדם, אנו לומדים להתמודד עם הכוחות החזקים הללו. אנו לומדים לזהות התרחשויות נפשיות הקורות במרחב שבין מטפל למטופל. לומדים לזהות חלקי נפש שמושלכים בין מטפל למטופל ובין אנשים, והכי חשוב לומדים מה לעשות עם חלקי נפש אלו וכיצד לתקן אותם.

הדגש בפסיכולוגיה היהודית

הדגש בטיפול על פי הגישה היהודית מבקש להפנות את תשומת ליבנו ולהבחין בתוך עצמנו בין חלקי הנפש השונים. לנתח מהלכי יצר ונפש, ולגזור התערבויות טיפוליות נכונות למול אלו.

הגישה שלי מבוססת על הפניית תשומת הלב הטיפולית להלכי הנפש והרוח כפי שהם משתקפים מנסיוני רב השנים.

כלי הנפש בפסיכולוגיה היהודית

הכלים הם כלי טיפול קליניים מעולים שנלמדו ונרכשו על ידי במקומות הידועים בעולם. אני מיישם בטיפול ובסדנאות/קבוצות את הכלים הטיפוליים הקליניים שנלמדו במהלך השנים עם הפסיכולוגיה היהודית. המבנה הטיפולי אותו יצרתי מאפשר למטופלים בגישה היהודית להתקדם עם הידע לאט ובבטחה וללמוד לטפל בנפשם ובנפש האחרים בגישה יהודית מעמיקה יותר.

סדנאות

אני מעביר סדנאות מומחה ממוקדות המציעות כלים טיפוליים יישומיים ומיידים למטפלים בפסיכולוגיה יהודית. למדתי טיפול ממוקד באחד המקומות המקצועיים הידועים בעולם הטיפול:
המרכז למחקר מנטלי (Mental Reaserch Institute) שבעמק הסיליקון פאלו אלטו קליפורניה, ממנו התפתחו התיאוריות המובילות כיום בעולם הפסיכולוגיה לטיפולים ממוקדים.

אני ממיר את הכלים והתיאוריות הפסיכולוגיות שלמדתי ועסקתי בהם במשך שנים במיטב בתי הספר לטיפול ופסיכותרפיה בארץ ובעולם לפסיכולוגיה היהודית. אני מתאים וממשיך להתאים את הכלים הטיפוליים לגישות היהודיות. 

הטיפול היהודי

טיפול יהודי מבוסס על חכמת התורה בלבד. כיום ריבוי השיטות והתיאוריות יכול לבלבל. חכמת התורה כפי שהיא משתקפת ביהדות מאפשרת לנו הבנה עמוקה ומהירה על נפש האדם. אנו נסמכים על הידע על מבנה הנפש כפי שגילו לנו חז"ל במקומות רבים בפנימיות התורה.

פסיכולוגיה יהודית המבוססת על המקורות

מציגה גישה אמתית ונכונה לטיפול בנפש ובבעיות הדור שלנו. הטיפול היהודי מתייחס לנפש היהודי והוא מתאים מנסיוננו לכלל האנשים, גם כאלו שאינם שומרי תורה ומצוות. מניסיוננו הטיפול היהודי והפסיכולוגיה היהודית מיטיבה עם רבים המאמינים ואף אחרים בני דתות אחרות יצאו נשכרים מהגישות שלנו. עבדנו שנים בארצות הברית ובארץ. עם כל המגזרים. שמנו לב שרוב הפונים נתרמים מהגישה שלנו. בעזרת הפסיכולוגיה היהודית לקחנו את הכלים והשיטות שפותחו בגישות הפסיכולוגיה הכללית והתאמנו אותם כך שנוכל להשתמש בכלים בגישה היהודית. יש השתדלות רבה לברור את המוץ מן התבן, העיקר מהטפל והמוטעה. יש לנו סדנאות מומחה שמטרתן לאמן אתכם להתחיל לטפל. לומדים ומתאמנים הלכה למעשה.

סדנאות בפסיכולוגיה יהודית

רשימת הסדנאות הטיפוליות בפסיכולוגיה יהודית

הלימוד מבוסס על:

1. התנסות והרצאות.

נושאי הסדנאות הקליניות כוללים:

• ניהול פגישה טיפולית – מאלף ועד תו כל השאלות הטיפוליות שאתם צריכים כדי לנהל טיפול
• כלים טיפוליים נרטיביים מתוך התורה עצמה – ממוקד למטפלים
• על ההדחקה בפסיכולוגיה היהודית
  
• לימוד דרכי ההתערבות מעשית עם חלקי הנפש השונים
  
• סמינריון פרקטי, טכניקות שיקוף והעצמה של חלקי נפש בריאים והחצנה של חלקי נפש שליליים
  
• כיצד עובדים באופן מעשי עם חלקי הנפש המתחלפים בין מטפל למטופל
  
• סמינריון לטיפול בחרדות
  
• סמינר קליני על מנגנוני ההגנה העמוקים של הנפש: הדחקה, שיפלות, דיכאון, חרדה וגבורה.
  
• זיהוי חלקי נפש (ניצוצות) ותיקונם בטיפול
  
• זיהוי וטיפול קליני עם האני האמיתי לעומת האני המזויף
  
• הפרעות נפשיות והפרעות באישיות והקשרן לקדושה ולטומאה
  
• טיפול בבדידות, נסיגה חברתית והתמכרויות
  
• מדיטציה יהודית וחקר הכוח המדמה הפנימי
  
• התערבויות טיפוליות פרדוקסליות (שלמה המלך וחכמת הפרדוקס)
  
• סמינריון ממוקד בטיפול וייעוץ זוגי

הרגישות של ימינו

בימיינו אנשים דורשים התייחסות שונה מכפי שהיה נהוג פעם. אנשים רוצים לידע טיפולי מכיל יותר ופחות נוקשה. כיום כולם מתמודדים  עם תאוות ויצריות חזקה. הייצר כיום חזק יותר ויש לכך סיבות רבות: המבנה החברתי, המדיה, ולעומק הייצר מוציא את כל כלי המלחמה שלו ממש לפני ביאת המשיח וכפי שכתוב בספרים. בשום דור לא נאלצנו להתמודד כמו בדור שלנו עם הסחות דעת בעניין הפתיחות והחשיפה לגירויים מעוררים, טכנולוגיה וסמים קשים וקלים. כל אלו מסיתים ופעמים רבות פוגעים בנפש ובארבע אמותיו של האדם. תשומת הלב בימינו מוסטת כל הזמן. בחלק גדול מהזמן כלפי הלא כלום והמזיק. ילדים ובוגרים מכורים לטכנולוגיה ומוצאים עצמם לא מאושרים, מכורים, ועם הרבה דיכאון ועצב פנימיים. במקום שהטכנולוגיה בשימוש נכון תביא לנו הקלה היא יוצרת תופעות לא פשוטות. הנפש סובלת ומתפרקת. ילדים פגיעים יותר ובתים מתפרקים בעקבות חיי מתירנות שמטפחת תרבות הרחוב הטכנולוגית. מול כל אלו אנו זקוקים לכלים אמתיים שיעזרו לנו. פסיכולוגיה רגילה עלולה במידה מסוימת ליצור ניגודים לא מותאמים בנפש האדם המאמין. יותר ויותר אנשים מגיעים לטיפול ומתלוננים על תחושת הזרות שהם חשים כתוצאה מטיפולים פסיכולוגים בגישות הדינמיות הקיימות. פסיכולוגיה יהודית היא ענף חשוב שמנסה לפעול על הנפש לפי תורת אבותנו. רבים מהספרים הקדושים של רבותינו מדברים על התנהלות הנפש כוחותיה ודרכי הריפוי בה.

קורסים והרצאות לארגונים וקבוצות על פי תיאום והזמנה מראש

כל ההרצאות והקורסים ניתנים בהתאם לסיכום מוקדם עמנו. אנו מתאימים את החומר הנלמד והקורס/ההרצאה לקהל היעד.

הרצאות:

• הרצאה על ההבדלים בשיטות הטיפול בפסיכולוגיה היהודית לזרמים המרכזים בפסיכולוגיה הכללית הדינאמית (הדגמה והצגת מקרה עם אפשרות להדרכה מקצועית)

קורסים:

• כיצד עובדים באופן מעשי עם חלקי הנפש המתחלפים בין מטפל למטופל
• כלים מעשיים לטיפול בחרדות
• ניהול פגישה טיפולית – מ אלף ועד תו כל השאלות הטיפוליות שאתם צריכים כדי לנהל טיפול
• כלים לטיפול ממוקד למטפלים
• טיפול וייעוץ זוגי – קורס ממוקד
• טיפול בהתמכרויות – סדנה מעשית
• סדנת מדיטציה יהודית לשינוי
• הסדנה המעשית אתר כאן ועכשיו

החלקים של הפסיכולוגיה הכללית המתנגשים עם הפסיכולוגיה היהודית

פעמים רבות התיאוריות הפסיכולוגיות הסתכלו באופן מסויג על אנשים בעלי אמונה. למרות שפסיכולוגיה היא ענף חשוב שחקר רבות מתופעות הנפש היא לקתה בחסר בהיותה מנותקת מה מכל שכבות האוכלוסיה. דבר זה משתנה היום. חשוב להתאים את השיטות לאדם המאמין בקב"ה. חשוב להבין כיצד המקורות שלנו מטפלים בנושאים השונים. ניתן ללמוד קצת מרבי מאיר הגדול, תלמידו של אלישע בן אבויה, שלקח מרבו את עיקר החכמה. צריך לדעת להבדיל ולברר את המוץ מן התבן. יש טכניקות פסיכולוגיות כלליות שמצילות כיום אנשים והן יעילות וחשוב להשתמש בהן בתבונה ולקחת את הכלי. לדוגמא, התנהלות טיפולית בגישה יהודית נכונה עם חרדה ועם דיכאון בגישות שמשלבות פסיכולוגיה יהודית מאפשרת להעמיק בסיבות לפי התורה לדיכאון ולחרדה (ויש סיבות למכביר במדרשים ובפנימיות התורה) וליצור תוכן נכון. חשוב לבסס גם את הטיפול על בסיס הפסיכולוגיה היהודית. ישנם כיום מחקרים וגישות טיפול של פסיכולוגיה יהודית שעוזרים לנו להבין לעומק את הדינמיקה הנפשית של האדם בצורה עמוקה יותר. הזמנים המורכבים בהם אנו חיים דורשים טכנולוגיות ידע ספציפיות. תורות אחרות הזרות לעמנו ולתרבותנו אינם יכולות עוד לעזור בצורה טובה. העידן החדש בו אנו חיים חושף את אופיים של האנשים והשונות הרוחנית והתרבותית שלהם. יהודים צריכים פסיכולוגיה יהודית. החכמה היהודית המתגלה לנו מבין הכתובים בדורות האחרונים תסייע לנו לאינטגרציה נפשית נכונה יותר.

הפסיכולוגיה היהודית כדבר המשמעותי

פסיכולוגיה יהודית היא אולי הענף החשוב ביותר המתפתח בשנים האחרונות. התובנות הבין תרבותיות גורמו לנו להבין בשנים האחרונות שלכל תרבות יש מודעות ומבנה נפשי שונה מהאחרות. פסיכולוגיה ותורת טיפול שמנותקת מהמורשת התרבותית שלה דינה להיעלם. חלק מהביקורת על פרויד אבי תורת הנפש המודרנית היה שהתורה שלו לא מתאימה לעידן החדש. יש לערוך התאמות. אנשים רבים נשים וגם גברים חשו פגועים ביותר מהפסיכולוגיה הכללית. פסיכולוגיה יהודית מנסה להביא תורת נפש שלימה המבוססת על אלפי שנים של מחקר בתודעה היהודית. אין ספק שהעם היהודי עבר תהפוכות נפש חזקות שהותירו את רישומן בנפש היהודית. החכמה היהודית היא מאוד עמוקה ובהחלט עולה בעמקה על כתבים פסיכואנליטיים בני זמננו. בהרבה מובנים היא עשירה ומקיפה מהם. תוכלו לעיין למעלה במאמרים המתומצתים בתחום הפסיכולוגיה היהודית.

על דינמיקת הנפש של הילדים בפסיכולוגיה היהודית

שני רבנים גדולים מתווים לנו דרך חינוך ייחודית והנה כמה מהסודות:

הרב שמשון רפאל הירש, בספרו "חורב" ובפירושו על התורה בפרשת אמור, נותן דוגמה מעניינת: זיקוקי דינור או מופעי ראווה גורמים לאדם לעמוד כצופה מהצד, הוא מתפעל אבל נשאר אותו אדם. לעומת זאת, שולחן השבת, עם הניגונים המאכלים המושקעים והטעימים, ודברי התורה, גורמים לאדם "להיות" בתוך החוויה הרוחנית באופן עמוק יותר. ההשפעה היא עדינה יותר, כמו טל שמשקה צמח, ולכן היא נספגת בתוך הלב והופכת לחלק מהאישיות שלו גם ביום חול. הרבה יותר ממופעי זיקוקים ראוותניים. הרב שמשון רפאל הירש (רש"ר הירש) מדגיש כי החיים היהודיים אינם "בידור" אלא "חינוך" פנימי עדין ועמוק. 

ה"משך חכמה" של רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק (ה"אור שמח") על פרשת אמור. הוא מסביר שם שחגי הגויים מבוססים על מחזות שפועלים על החושים, כמו רעש וזיקוקים, והרושם שלהם נמחה ועובר מהר. לעומת זאת, המצוות ביהדות פועלות כ"רושם עדין" ופנימי שחודר ללב ונשאר כקניין בנפש.

הנה הלשון המדויקת מה"משך חכמה" על פרשת אמור: "כי הנה חגי העמים המה רק דברים המדברים אל החושים, כמו מחזות נהדרים וקולות ורעש, אשר זה יעשה רושם בנפש כל זמן שהמחזה נגד עיניו, וכיון שנמחה המחזה נעבר גם הרושם… אבל ישראל, חגיהם המה דברים שבין אדם למקום, והמה רק רושם דק… ומזה נשאר רושם בנפש פנימה."

הדרך להגיע לנפש הפנימית אינה זיקוקי דינור

הוא ממשיך ומסביר שם שהמצוות המעשיות הן אלו שקונות שביתה בלב האדם לזמן ארוך. הוא ממשיך ומסביר שדווקא המצוות שנראות לנו פשוטות, כמו לתת פאה לעני בזמן הקציר, הן אלו שחוקקות בלב את מידת הנדיבות. הוא כותב שזהו "חינוך הנפש להטביע בה סגולות יקרות", כלומר שהפעולה הקטנה והמתמדת בונה את האופי שלנו הרבה יותר מאשר התרגשות חד-פעמית גדולה. זה היופי בגישה שלו – שהקדושה נמצאת בפרטים הקטנים של החיים ולא רק במופעים גרנדיוזיים.

המשך חכמה מוסיף ואומר שהפעולות המעשיות הללו הן "רפואות הנפש". הוא מסביר שההתלהבות מהזיקוקים היא כמו אש שנדלקת וכבית, אבל המצוות השקטות הן כמו זרע שנזרע באדמה – בהתחלה לא רואים כלום, אבל עם הזמן זה צומח והופך לחלק מהטבע של האדם. זה מה שיוצר את ההבדל בין "צופה" לבין "עובד השם" באמת.

הרב הירש בפירושו על התורה מסביר שהשפעה חיצונית היא כמו "סערה" שמרעישה ומפחידה, אבל היא לא משנה את האדמה. לעומת זאת, השבת והמצוות הן כמו "טל" – הן שקטות, כמעט לא מורגשות בזמן שהן קורות, אבל הן אלו שגורמות לצמיחה אמיתית בנפש. הוא כותב שבזמן שהעולם בחוץ רודף אחרי הריגוש הבא, היהודי בשולחן השבת בונה עולם פנימי של רוגע וקדושה, שזה הרבה יותר חזק מכל רעש חיצוני.

הרב הירש נותן דוגמה יפה נוספת לגבי ההבדל בין "אמנות" לבין "דת". הוא מסביר שאמנות ויופי חיצוני יכולים לעדן את הטעם של האדם, אבל הם לא בהכרח משנים את המוסר שלו. אדם יכול ליהנות ממוזיקה קלאסית או מזיקוקים מרהיבים ועדיין להישאר אנוכי או כועס. לעומת זאת, השבת היא "אמנות החיים" – היא מחייבת אותנו להפסיק את המרוץ, לשבת עם המשפחה ולנהוג בקדושה. השקט הזה מחלחל פנימה ויוצר שינוי אמיתי באופי, כי הוא דורש מאיתנו עבודה פנימית ולא רק הנאה רגעית.

הרב הירש מסביר שהחינוך האמיתי לא קורה בנאומים גדולים או בפרסים נוצצים, אלא ב"אווירה" של הבית. הוא טוען שילד שרואה את הוריו מתרגשים משולחן השבת או ממעשה חסד שקט, סופג את ה"רושם העדין" הזה הרבה יותר מאשר מכל הצגה חיצונית. לדעתו, דוגמה אישית עקבית היא כמו הטל שמשקה את הנפש של הילד לאט ובטוח.

הוא מסביר שעיקר החינוך הוא לא ב"מה אומרים" אלא ב"מה מרגישים" בבית. הילד שרואה את ההורים שלו מתנתקים מהטלפונים ומכל הרעש החיצוני כדי לשבת בשלווה סביב שולחן השבת, מקבל רושם עמוק יותר מכל שיעור מוסר. זה יוצר אצלו עוגן פנימי של רוגע שילווה אותו גם כשיגדל.

חינוך מעשי

הוא מציע למצוא רגעים קטנים של קביעות, כמו למשל ללמוד פסוק אחד או הלכה אחת קצרה בכל יום באותה שעה. לפי הרב הירש, העקביות הזו בונה בנפש של הילד ושל המבוגר תחושה של סדר ומשמעות שהיא הרבה יותר חזקה מאירועים חד פעמיים גדולים. זה הופך את הקדושה לחלק מהטבע שלו, ממש כמו נשימה.

נבואתו של רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק

הציטוט הבא נכתב לפני מלחמת העולם הראשונה על ידי רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק, מופיע ב"משך חכמה" בפרשת בחוקותי (פרק כ"ו, פסוק מ"ד).

"וכאשר ינוח ישראל בעמים… יחשוב כי ברלין היא ירושלים, אז יבוא רוח סועה וסער ויעקור אותו מגזעו, וישליכהו לגוי מרחוק… ויזכיר אותו בקול סואן ברעש: 'יהודי אתה! ומי שמך לאיש? לך לך אל ארץ אשר לא ידעת!'"

ההקשר של הדברים:

רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק כותב זאת כדי להסביר את גלות ישראל. הוא טוען שכשיהודים מנסים להשתלב בתרבות הגויית, משתכנעים שהם בבית ("ברלין היא ירושלים") ושוכחים את מחצבתם – הקדוש ברוך הוא שולח "רוח סערה" שמזכירה להם שהם אינם שייכים לשם ושעליהם לחזור אל הארץ המובטחת.

זהו קטע חזק מאוד שמשמש לעיתים קרובות כנבואה על מה שקרה ליהדות אירופה בתקופה שלפני השואה, שבה רבים האמינו שההתבוללות בגרמניה היא הפתרון הסופי לגלות. כמה אקטואלי ונכון לימינו! וטוב שאלו הם חכמינו!