על דילמת הפנטזיה

הפנטזיות כחרב פיפיות

לדוגמה: ישנם אנשים שמממשים את הפנטזיה שלהם בצורה שפוגעת בקשר האינטימי הזוגי. ישנם זוגות שמכניסים גורם שלישי לזוגיות ביניהם, בהנחה שזה יעורר יותר. זה מעורר יותר בהתחלה, אולם לאחר מכן זה עלול לגרור צרות. עוצמת הגירוי לבין בת הזוג המקור יורדתי, בהרבה מקרים, שכן יש גורם שלישי מעורר יותר. ישנו סוג של הסתגלות למימוש הפנטזיה.  זה סוג של התמכרות לעוד גירוי ולעוד גירוי. דבר שעלול להרוס את הקשר העיקרי הזוגי.

אנשים שאינם מכירים את חרב הפיפיות הזאת של הפנטזיה, יכולים להיכנס באופן תמים עם הפנטזיה והם עלולים לאבד את הדרך חזרה. צריך לדעת כיצד להשתמש בכלי הזה מבלי ליפול בזרועותיו.

מן הצד השני: ניתן להשתמש בפנטזיה לדברים מותרים חשובים ביותר. בפרשת השבוע של "ויקהל" מסופר שמשה רבנו ביקש מבני ישראל להביא לו כלי כסף וזהב כדי לקשט ולבנות עימהם את המשכן. אנשים הביאו לו מראות, בלשון הכתוב "מראות הצובאות" מספר על כך המדרש¹ : "היה מואס משה בהן (במראות), מפני שעשויים ליצר הרע. אמר לו הקב"ה: קבל, כי אלו חביבין עליי מן הכול – שעל ידיהם העמידו הנשים צבאות רבות (ילדים רבים) במצרים".

רש"י: שהיו מתקשטות במראות כשהבעלים שלהם היו באים עייפים ללא שום כוח להיות עימן, הן היו מראות במראה את עצמן לבעלים וכך היו מעוררות אותן מבחינת היצר. כלומר שלמרות היה כוח לעורר את הדמיון, את הפנטזיה אצל הבעלים. העוררות של הפנטזיה אצל הבעלים, עזרה לעורר את היצר שהיה מדוכא עקב עבודת הפרך בה העביד פרעה את הבעלים.

השימוש במראה דומה לכך שאנשים מכניסים גורם שלישי לביניהם המראה הופכת את המשתקפים בה ל דו ממדיים. הם נהפכים כאילו לאנשים אחרים ובכך הם מעוררים את היצריות בצורה שאינה שוברת את הגבולות. זהו השטיק שניתן ללמוד מזמן היותנו עבדים במצרים.

מדרש עתיק זה מראה לנו את חשיבותה של הפנטזיה. המראה כמוה כסרט המעורר את הדמיון. המדרש מראה לנו שלדמיון יש כוח ושניתן להשתמש בו בקדושה. זהו העיקרון עימו אנו עובדים בטיפול הזוגי עם בני זוג שחווים קשיים בקשר האינטימי.

השימוש הנכון בפנטזיה תוך כדי הטיפול הזוגי

לדוגמה: נ. לא ממש נמשך לבת זוגו, לדבריו היא התמלאה ולא הסכימה לעבור פרוצדורה ניתוחית כלשהי שהוא רצה בה.

ג. מצדה הייתה סגורה ולא הסכימה בכלל לעבוד עם עולם הפנטזיות. זה בייש אותה מאוד וזה נראה לה לא תקין. היא תמיד הסתירה את זה.

נ. גם כן לא שיתף אותם מעולם בפנטזיות שלו. הקשר בניהם היה טוב אבל היה נראה שהבעיות בחדר המיטות מאיימות לחבל בקשר הטוב ביניהם. תוך כדי טיפול, ולאחר שניסינו את כל סוגי הקרבה הרגשית והנפשית שאפשר לנסות בטיפול, החלטנו קצת לפתוח את עולם הפנטזיות.
כמובן שהדבר מאוד איים עליהם ולכן זה נעשה בעדינות. תוך הדגשה שהפנטזיה שונה מהמימוש במציאות. היחסים ביניהם נעשו הרבה יותר סוערים לטובה.

אולם כאן עולה בעיה מאוד לא פשוטה. כשאנחנו מדברים ומעוררים את הפנטזיה, שהיא חרב פיפיות, כלומר יכולה גם לעזור אבל גם לפגוע,.

מצד אחד היחסים נעשו סוערים. מן הצד השני המציאות כל הזמן היא התדפקה על הדלת של חדר השינה ודרשה להיכנס פנימה. מה שזה אומר, שהפנטזיה עוררה את היצר המיני אולם כדרכה של פנטזיה שיש לה גם צד מסוכן, פנטזיה אמרה להם כל הזמן שצריך גם לממש את זה במציאות. הפנטזיה יש פה יותר על הגבר, על נ. וכאן היה צריך לעזור לו בטיפול להישאר וליהנות מה הפנטזיה, כמו גם לעזור לג. כיצד לעורר אצלו את הפנטזיה בצורה מספקת.

לכאורה הפיתוי לממש את הפנטזיה במציאות היה מאוד פשוט. עושים שלישיה מה הבעיה. אולם על המטפל ועל בני הזוג היה להבין שאלו הן גבולות הפנטזיה. במידה וחוצים את הגבולות הללו, נכנסים לעולם המציאות כבר. ובעולם המציאות החוקים שונים. ברגע שמימשתם את הפנטזיה אתם נתונים בידי הפנטזיה ויהיה קשה מאוד לחזור לאינטימיות הרגשית הזוגית. כוחות המציאות והיצר הרע משחיתים אתכם.

לכן אני קורא לזה חבל דק. ממש כמו הנשים העבריות במצרים, שהשתמשו במראות הצובאות בלבד ולא הזמינו נשים אחרות עבור בעליהם, גם אנחנו צריכים להבין את הכלי הזה שקוראים לו הדמיון או הפנטזיה להשתמש בו בצורה נכונה.

בבליוגרפיה:

1. תנחומא פקודי ט. הובא ברש"י שמות לח,ח.