הקורס לתרגול כנגד בולמיה ואכילה טורדת

מפגש שני: 
'אכול ושתה כי מחר תרגיש' – היא זה לא אני


כיצד תתחיל/י לזהות ולהפריד את הבולימיה מעצמך

עשרה מפגשים משולבים בוידאו/אודיו/טקסט שחוברו עם טובי המומחים בעולם

זכרו תמיד: בכוחכן/ם לשנות עכשיו והתחילו לשנות עכשיו
עם דורי לוי פסיכולוג קליני מומחה

 

המפגש הנוכחי יעסוק בניסיון לזהות ולהבין כיצד התחיל הקשר עם הבולימיה, איך בולימיה הצליחה לחדור אל תוך חייך. אנשים מספרים שהיכולת לזהות את הרגע הזה, עזרה להם להבין את המנגנונים ואת הדרך שבה בולימיה פועלת כנפרדת מהם לחלוטין.

 

מפגש מבוא : התחלת ההתמודדות
מפגש ראשון : הפחד מפני השמנה
מפגש שני : אכלו ושתו כי מחר תרגישו - היא זה לא אני
מפגש שלישי : הרגשות המזינים את הבולימיה
מפגש רביעי : בולימיה ומערכות היחסים שלך
מפגש חמישי : דרכי ההשתלטות של הבולימיה
מפגש שישי : מה היא רוצה מאיתנו ומדוע?
מפגש שביעי : בולימיה דימוי עצמי ודימוי גוף
מפגש שמיני : בולימיה והערך העצמי שלנו
מפגש תשיעי : בולימיה שליטה עצמית ואבדן שליטה
מפגש עשירי : לדחוק את בולימיה

המפגש כולל:

  • עדויות אישיות של מתמודדות עם בולימיה.
  • הסבר על ההפרדה בינך לבין בולימיה.
  • רשימת שאלות משנות תודעה לתרגול עצמי.
  • סרטוני וידאו, פודקסט ושאלות להדפסה

הקורס בגירסת וידאו לצפיה

הקורס בגרסת פודקאסט לשמיעה

מפגש שני : 'אכלו ושתו כי מחר תרגישו' – היא זה לא אני

הקורס בגירסת טקסט לקריאה

'אכלו ושתו כי מחר תרגישו' – היא זה לא אני


עדויות של מתמודדות עם בולימיה

גל, שם בדוי, בת ,25 מתמודדת עם בולימיה 7 שנים, ניסתה להפסיק עם בולימיה ללא הצלחה רבה לצערה. ברגע שנראה היה לגל שהנה עבר יום שבו היא לא אכלה והקיאה, למחרת שוב הופיעה הבולימיה. כשגל הגיעה לטיפול פסיכולוגי, היא אמרה שמבחינתה "אין מה לעשות, אני בולימית ובולימיה היא חלק בלתי נפרד ממני." בהמשך הטיפול, גל התחילה לזהות כיצד בולימיה פועלת ומשפיעה עליה. גל למדה ליצור הפרדה בינה, לבין בולימיה. 
ברגע שגל הבינה שהיא לא בולימית, אלא שבולימיה היא כמו דמות נפרדת שמנסה להשתלט עליה, היא התחילה להביס אותה. גל הבינה למשל שהבולימיה תוקפת אותה בזמנים מסוימים (כמו זמנים של חולשה מסיימת, זמנים של עצב, של בדידות), ובזמנים אחרים, גל מצליחה לשלוט על הבולימיה. ההפרדה הזאת עזרה לגל להבין שיש בעיה בחייה שמצריכה פתרון. זמנים של עצב ובדידותזמנים של דיכאון בזמנים אחרים היא שמה לב שהיא כן מצליחה לשלוט על הבולימיה וחשוב לתעד את הזמנים הללו. ההפרדה הזו עזרה לה להבין שיש בעיה שמצריכה פתרון ושאפשר להרחיק אותה ההפרדה היא חלק אחד אולם לוקח זמן עד שזה נכנס ללב לרגש ולתחושות צריך לדעת בשכל ואחר כך זה עובר ללב.

וידעת היום והשבת אל־לבבך

חשוב לזהות כיצד הבעיה פועלת ומשפיעה הפרעות האכילה גורמות לנו להפנות את הדעת שלנו כל הזמן לבטן לירכיים למותניים ולמקומות שבהם יש שומן בגוף – עד שאנחנו מרוכזים רק במקומות הללו והתפיסה התקינה שלנו משתבשת תראו איזה כייף תרגישו אם תאכלו הרבה אחר כך פשוט תקיאו אנשים חושבים בכל מקרה אני כל כך מדוכא והחיים מדכאים ואין ממש עתיד אז למה לא? נאכל בכייף והרבה לפחות נהנה מקסימום נקיא אח"כ הזיהוי וההפרדה של עצמנו מבולימיה עוזרת לנו למצוא את האני האמיתי שלנו ומסייעת לנו להתחיל להתנגד לה.

אמירה, שם בדוי בת 29 ,מתמודדת עם הבולימיה 11 שנים, לא הייתה מרוצה מהמראה שלה, ניסתה דיאטות שונות, ועברה להקאות. אמירה רזתה ונראתה מצוין וקצרה מחמאות בשל כך, אולם אף אחד לא ידע שאמירה אוכלת ומקיאה. אמירה התחילה לתכנן את בולמוסי האכילה ואת ההקאות כך שלא ישמעו אותה. ולכן החלה להימנע ממפגשים חברתיים. 
למעשה אמירה תכננה את הבולמוסים וסידרה את יומה כך שיהיה בו מקום רק לה ולבולימיה. בעזרת טיפול אמירה שמה לב שיש לה קשר עם בולימיה, והיא התחילה להתיר אותו, ולזהות שיש כאן ישות ושמה בולימיה שממש משתלטת עליה.


מדוע חשוב להפריד את הבולימיה מעצמך

כפסיכולוג קליני שעובד בגישה הנרטיבית, אני מעדיף ליצור הפרדה בין "הבעיה" לאדם עצמו. כלומר בולימיה היא בעיה או חלק מבעיה שמשפיעה על האדם, ולבולימיה יש דרכים משלה להשתלט עליכם ואנחנו נחשוף אותן. כלומר אין כאן אני בולימי/ת, אלא אני נפרד/ת ובולימיה בנפרד. אם תרצו – בולימיה כישות בפני עצמה.


במהלך המפגשים נחשוף את הדרכים בהן בולימיה משתמשת כדי להשתלט עלינו.

הבולימיה פועלת דרך התחושות והמחשבות, היא מנסה לגרום לנו לחוש לא טוב עם המלאות ועם כל מיני השמנות קטנות אצלנו ולשכנע אותנו להקיא. המחשבות הבולימיות גוררות העצמה של התחושות הבולימיות ואלו מעצימות את המחשבות הבולימיות וזה גלגל חוזר. באמצעות התחושות והמחשבות היא משכנעת אותנו לאכול ולהקיא. הבולימיה טוענת שאפשר ליהנות מאוכל ובכמות גדולה, וגם להיפטר מהאוכל בקלות. טענה שאינה נכונה. זה עובד אולי בהתחלה אבל אחר כך גורר נזקים ולא תמיד מצליחים להישאר רזים.

לבולימיה יש שני צדדים. מחד, הבולימיה משכנעת אנשים שהם שמנים ושהם חייבים להקיא, ומהצד השני היא משכנעת אנשים לאכול הרבה כי זה כיף. היא משכנעת אותנו שאם הבטן קצת מלאה, זה אומר שאנחנו שמנים. בולימיה משתמשת בפחד מלהשמין ומטיחה אותו בפנינו. כך בעצם בולימיה שולטת בנו.

הזיהוי של המחשבות הבולימיות וההפרדה בין בולימיה לבין האני, עוזרת להתחיל לראות את הבולימיה בנפרד וליצור התנגדות אליה.

 

שאלות שמניעות שינוי לתרגול עצמי

מצורפת סדרת שאלות, נסה/י להשיב עליהן. שאלות אלו יעזרו לך להתחיל להפריד ביניכם לבין הבולימיה והן יכולות לעזור לך ליצור מודעות חדשה לבעיה. המודעות לבעיה תסייע לך להתגבר עליה.

  1. מתי הבולימיה הופיעה לראשונה בחייכן/ם?
  2. מהיכן היא הופיעה לדעתך? איך היא נוצרה לדעתך?
  3. האם היא קשורה לחברה? למשפחה? לאמונה שלך?
  4. כיצד הבולימיה הצליחה להיכנס לחיים שלך?
  5. האם אפשר להיזכר בפעם הראשונה שבה היא גרמה להקיא באופן יזום?
  6. האם ניתן לתאר את התחושה וההרגשה שלפני ההקאה ולאחר ההקאה?
  7. מתי התחלת לשים לב כי מדובר בתופעה חוזרת ונשנית ולא בפעולה חד פעמית?
  8. האם ומתי ניתן היה להבחין  בהשתלטות של בולימיה על חייך?
  9. האם זה היה נראה לך טבעי?
  10. מה הבולימיה אומרת לך לפני האכילה, בזמן האכילה ולאחר האכילה?
  11. האם ניתן לשים לב מתי בולימיה נעלמת, נחלשת או מתחזקת במהלך השבוע?
  12. האם בולימיה מתנהגת שונה בימים מסוימים בשבוע?

ייתכן ויש שאלות נוספות שתרצו לשאול. רשמו את השאלות הן תעזורנה לכן/ם להתחיל להפריד ביניכם לבין בולימיה.


זכרו תמיד: בכוחכן/ם לשנות עכשיו והתחילו לשנות עכשיו