חפשו באתר
על ההדחקה ומקורותיה בפסיכולוגיה היהודית
נכתב בעקבות שיחה עם תלמיד חכם מישיבה חשובה בארץ
דורי לוי פסיכולוג קליני מטפל משפחתי מוסמך
ספק משרד הביטחון מס 12127
בכוחכם לשנות עכשיו
על הפסוק "ויקם מלך חדש" פירש רשי: "חד אמר חדש ממש וחד אמר שנתחדשו גזירותיו" קשה כי אם נתחדשו גזירותיו אז איך לא ידע? ופרשי "עשה עצמו כאילו לא ידע" התורה מגדירה מצב של "עשה עצמו כאילו לא ידע" כ"לא ידע" מכאן מוכח שבסף הכרתו, פרעה לא ידע את יוסף אולם בעומק ידע. בנקודה פנימית עמוקה יותר הוא ידע – אדם מעלים ידיעה עד שסבור שאינה קיימת ולפעמים נלחם בה. תופעה שרואים רבות שאנשים בעלי מידות או עבירות פנימיות לא מתוקנת נלחמים בציבור ובפרהסיה נגד אותה בעיה ממנה הם סובלים. (אנשים למען ילדים פגועים בשעה שהם עצמם היו פעם פוגעים) המלחמה במציאות חיצונית מראה פעמים רבות נקודה לא מתוקנת בתוך נפשו של האדם. מראה לפעמים ההיפך. לעיתים יש לה תפקיד לעשות מעקף. במקום לתקן ישירות את הנפש ואת הדורש תיקון יסודי, האדם מתכחש לעצמו. דרך סוג של צידקות יתרה מנסה האדם לחפות על חלקי נפש לא מתוקנים. יותר קל לצאת למלחמת חרמה נגד עיוות או תופעה אצל אחרים מאשר לתקן את עצמנו, וכבר נאמר "קשוט עצמך ואח"כ קשוט אחרים".
תעודות מקצועיות
המלצות על דורי
לכל סירטוני הערוץ החדשים
לכל הפודקסטים החדשים
על ההדחקה בפסיכולוגיה היהודית
בצפניה (פרק ב, א') הִתְקוֹשְׁשׁוּ וָקוֹשּׁוּ תחפשו ותלקטו. הנביא אומר לעם ישראל שעליו לחפש אחר חטאיו ולתקן אותם. כשאדם רוצה להוכיח חברו, יבדוק עצמו תחילה. כנאמר (בבא בתרא ס עב.) קשוט עצמך ואחר קשוט אחרים: לפני דרישה מאחרים הנהג עצמך כראוי באותו עניין. יפה מעשיך תחילה, ורק אחר כך יפה מעשיהם של אחרים. כלומר, לפני שאתה דורש משהו מאחרים, דאג שתנהג אתה עצמך כראוי באותו עניין.
מנגנון ההדחקה
נושא ה"לא ידע" או ההדחקה הוא נושא חשוב.. מנגנון ההדחקה הוא מנגנון חשוב. אקדים ואומר שיש מדינות שפוטרות מעונש אנשים שביצעו דברים חמורים מהסיבות הללו. הן טוענות שבשעת מעשה עלה וצץ לו חלק שהודחק שגרם למעשים הלא יפים. חלק שהאדם לא מודע אליו ולכן על בסיס טיעון זה גם פוטרים מעונש ויש על כך דיון וויכוח גדול בין כל ה"מומחים". אנו רואים שמנגנון ההדחקה חשוב לתפקוד התקין של האדם גם אם הוא פושע. שהרי אם לא ידחיק לא יוכל להתקיים לפני בוראו אפילו שעה אחת, או בלשון הפסיכולוגיה הרגילה לא יוכל להתקיים עם רגשי האשם ומצפונו. אם אדם היה בידיעה על מעשיו ומשמעותם בעולמות הרוחניים או כיצד הם משחיתים את נפשו הרי היה מפוחד ומיד מתקן עצמו ולא הייתה לאדם בחירה חופשית. מנגנון זה טבע הקבה בהתנהלות הנפש כדי לאפשר את הבחירה החופשית ובלי מנגנון זה לא הייתה בחירה חופשית.
הדחקה ומזל שרואה לעתיד
לעיתים אדם יודע "מזלו חזי" אולם הוא מפוחד מראיית מזלו, מפוחד מהחרדות שמתעוררות בו, הוא רואה או חש בדברים קשים המעוררים חרדה לגבי העתיד ולא תמיד יודע מדוע – פרעה מלך מצרים אולי ראה את החורבן של ממלכת מצרים והעדיף "לא לדעת" על יוסף. כדי שנוכל להתמודד בצורה הטובה מול הידיעות מעולם הנפש נדרשים כלים, כלים של מחשבה וכלים בנפש תוך תיקון של המידות והדעות. אנו רואים שאנשים ללא כלים מתאימים נשברים תרתי משמע, מבשורות קשות וגם מבשורות טובות. כשידיעה/בשורה רעה מאוד אנשים מנסים להכחיש, לא רוצים לשמוע, מדחיקים. מן הסתם יש לבדוק בדברי רבותינו מה נאמר בנושא פרעה מלך מצריים, יתכן ולא היה יכול להכיל את הידיעה שמלכות מצרים תרד לאבדון כפי שקרה אחכ בקריעת ים סוף ובדורות שלאחר מכן. ולכן הדחיק עשה עצמו כלא יודע. אם לא היה מדחיק היה נכנס למרה שחורה וקשה. ובכלל אם כל מי שמרשיע היה רואה את עתידו מיד היה נשבר ומתמוטט ומיד היה מנסה לחזור בתשובה ולתקן.
פסיכולוגיה יהודית מאמרים נוספים:
* חלק מהסיבות לשיגעון הנפשי בעולם
* קבוצת מדיטציה יהודית לטיפול עצמי
* מיקום המטפל היהודי - ענווה וצניעות טיפולית בפסיכולוגיה יהודית
* סטיות נפשיות והשער החמישים בטומאה
* על ההדחקה בפסיכולוגיה היהודית
* חכמת השיפלות על דיכאון חרדה וגבורה
* החלק המוביל להתפתחות ותעלולי הנסתר
* התייחסות חזל לאלימות הגבר כלפי האשה
* ניצוצות של אהבה ותיקונם בטיפול
* הקדושה והטומאה וביטוייהן כהפרעות בנפש
* על בדידות נסיגה חברתית והתמכרויות
* סודות תורת השוחד של הרב יואל
* תהליך הפניית הדעת כדרך ריפוי
* קצת על החלק השפוי שבדיכאון וקצת על הזירה המרכזית
* פסיכולוגיה יהודית וטיפול זוגי לפי שיטת רבי מאיר
* טיפול פסיכולוגי דרך מציאויות אחרות
קשוט עצמך ואחר כך קשוט אחרים
מעשה בר' ינאי, שהיה לו אילן שנטה לרשות הרבים, והיה אדם אחר שהיה לו גם כן אילן הנוטה לרשות הרבים. באו בני רשות הרבים ודרשו, שיקצוץ אותו אדם את אילנו. כשבא אותו אדם להתדיין לפני ר' ינאי, ביקש ממנו ר' ינאי שיבוא אליו למחרת, ובלילה שבינתיים קצץ ר' ינאי אילנו. למחרת בא אותו אדם, והורה לו ר' ינאי לקצוץ את אילנו. אמר לו אותו אדם: "והלוא גם לך יש אילן כזה", השיב לו ר' ינאי: "לך וראה, אם האילן שלי קצוץ - קצוץ גם אתה את שלך; ואם לאו - אל תקצוץ". התלמוד, שדן בהתנהגותו של ר' ינאי בפרשה זו, שואל, מדוע לא אמר ר' ינאי לאותו אדם שיקצוץ את אילנו, ואחר כך יקצוץ הוא עצמו אילנו, ומשיב, שעשה כן משום "קשוט עצמך ואחר כך קשוט אחרים". בעניין אחר, משתמשים בכלל זה כדי ללמדנו, שמי שאי אפשר לדון אותו, אינו יכול לדון אחרים. כך לגבי כהן גדול, וכך גם לגבי מלכי בית דוד - שאלמלא היו הם עצמם חשופים להעמדה לדין, לא היו מוסמכים לדון (סנהדרין יח, א; שם יט, א).
מעקף היצר דרך ההדחקה
על ידי מנגנון ההדחקה עוקף האדם את המהלך הקשה של "קשוט עצמך" ומוצא דרך קיצור שגורמת לו לחוש שהוא בעל מדריגה. נלחם נגד עוולות אצל אחרים במקום לתקן את עצמו. להערכתי זהו אחד ממנגנוני ותחבולות היצר להסיט את האדם מעבודתו האמיתית. אנו יודעים שפרעה נמשל ליצר הרע והתורה מגלה לנו דרך העניין עם פרעה את אחד המנגנונים העמוקים של היצר הרע, כיצד הוא מסיט את ליבו של האדם מלתקן את עצמו וכמובן שלומדים זאת מפי היצר הרע בעצמו. כדברי רבותינו שיש ללמוד מן היצר הרע את התחבולות ולהשתמש בהן לטובה. למשל אם נראה את עצמנו נלחמים בעוז בעד מטרה נעלה נוכל לשאול את עצמנו האם אנו מתוקנים בתוכנו בנושא זה. יש ללמוד מיצר הרע את האמצעים שהוא נוקט כדי לצוד את האדם. באותה זריזות, התאמצות ועקשנות שהוא משתמש נגדך – השתמש נגדו. (הבעל-שם-טוב)
בית גנזיו ומה שלמטה ממנו
המדרש מציין "שחיפש בבית גנזיו ולא מצא אלוקים בשם זה ולכן לא ידע אותו? דורש ביאור. "אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא, אוֹתוֹ הַיּוֹם יוֹם פְּרוּזְבּוּטִי שֶׁל פַּרְעֹה הָיָה, וּבָאוּ כָּל הַמְלָכִים כֻּלָּן לְכַבְּדוֹ, וְהֵבִיאוּ דּוֹרָאוֹת שֶׁל עֲטָרוֹת, וְהָיוּ מַעֲטִירִין אוֹתוֹ, שֶׁהוּא יוֹם קוֹזְמוֹקְרַטוֹר, וְהֵבִיאוּ אֱלֹהֵיהֶן עִמָּהֶן, מִשֶּׁעִטְּרוּ אוֹתוֹ, הָיוּ משֶׁה וְאַהֲרֹן עוֹמְדִין עַל פֶּתַח פַּלְטֵרִין שֶׁל פַּרְעֹה, נִכְנְסוּ עֲבָדָיו וְאָמְרוּ שְׁנֵי זְקֵנִים עוֹמְדִין עַל הַפֶּתַח, אָמַר לָהֶן, יַעֲלוּ. כֵּיוָן שֶׁעָלוּ הָיָה מִסְתַּכֵּל בָּהֶן שֶׁמָּא יְעַטְּרוּ אוֹתוֹ, אוֹ שֶׁמָּא יִתְּנוּ לוֹ כְּתָבִים, וְאַף לֹא שָׁאֲלוּ בִּשְׁלוֹמוֹ. אָמַר לָהֶם מִי אַתֶּם, אָמְרוּ לוֹ שְׁלוּחָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָנוּ. מָה אַתֶּם מְבַקְּשִׁים, אָמְרוּ לוֹ: כֹּה אָמַר ה' שַׁלַּח אֶת עַמִּי וגו', אוֹתָהּ שָׁעָה כָּעַס, וְאָמַר: מִי ה' אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ לְשַׁלַּח אֶת יִשְׂרָאֵל, לֹא הָיָה יוֹדֵעַ לְשַׁלַּח לִי עֲטָרָה, אֶלָּא בִּדְבָרִים אַתֶּם בָּאִים אֵלַי, לֹא יָדַעְתִּי אֶת ה' וְגַם אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא אֲשַׁלֵּחַ. אָמַר לָהֶם, הַמְתִּינוּ לִי עַד שֶׁאֲחַפֵּשׂ בַּסֵּפֶר שֶׁלִּי, מִיָּד נִכְנַס לְבֵית אַרְמוֹן שֶׁלּוֹ וְהָיָה מַבִּיט בְּכָל אֻמָּה וְאֻמָּה וֵאלֹהֶיהָ, הִתְחִיל קוֹרֵא אֱלֹהֵי מוֹאָב וֵאלֹהֵי עַמּוֹן וֵאלֹהֵי צִידוֹן, אָמַר לָהֶם חִפַּשְׂתִּי שְׁמוֹ בְּבֵית גְּנָזַי וְלֹא מָצָאתִי אוֹתוֹ." (מדרש שמות רבה יד).
החכמה ככלי להגיע לעומק הנפש
מהמדרש אנו רואים שאכן לא ידע. היה יכול לפתור את משה ואהרון באמירת לאו אולם הוא פרעה הרשע הלך ופתח ספרים ולא מצא. הוא התאמץ ומכאן אנו רואים שאכן לא ידע. אפשר גם להגיד שחיפש בבית גנזיו במקום שבו הוא מגיע אליו. במודע בהכרה. אולם מתחת לבית גנזיו במקומות העמוקים יותר אליהם נדרשת החכמה, שם לא חיפש. ומכאן אנו למדים עד כמה חשובה החכמה על מנת להגיע לעומקים גדולים. כבר נאמר חכם עדיף מנביא ודרך האור שגנז הקב"ה בתורה נוכל לדעת את העתיד ואף לשנותו.