חפשו באתר
סטיות נפשיות והשער החמישים בטומאה
דורי לוי פסיכולוג קליני ומטפל משפחתי מוסמך
ספק משרד הביטחון מס 12127
בכוחכם לשנות עכשיו
סטיות נפשיות הן נושא לא פשוט וכאן אנו ננסה להקביל אותן למונח הקבלי יהודי מ"ט שערי טומאה. הרב משה שפירא זצ"ל מביא שישנן מצבי נפש שלא ניתן לצאת מהן בצורה פשוטה כיוון שהמצב הנפשי עצמו הוא כל כך קשה ופועלים שם כוחות אחרים שמושכים את האדם להישאר שם ממש כמו בבית כלא. שער ה נ' בטומאה. להשתחרר מהם מאוד קשה כמו שנאמר אין חבוש מתיר את עצמו מבית האסורים (ברכות). המצב של הסטייה הוא כל כך קשה שאדם לא מאמין שהוא יכול לצאת ממנו הוא רואה רק דרך אחת שנותרה לו והיא הסטייה ננסה להבין כיצד זה קשור לשער החמישים בתופעה וגם מהן הדרכים כן לצאת מזה.
לשמיעה כפודקסט
סטיות נפשיות והשער החמישים בטומאה
סטיות נפשיות והשער החמישים בטומאה
מהן סטיות נפשיות
סטיות נפשיות הן נושא לא פשוט וכאן אנו ננסה להקביל אותן למונח הקבלי יהודי מ"ט שערי טומאה. ישנן מצבי נפש שלא ניתן בצורה פשוטה כיוון שהמצב הנפשי עצמו הוא כל כך קשה ופועלים שם כוחות אחרים שמושכים את האדם להישאר שם ממש כמו בבית כלא. להשתחרר מהם מאוד קשה כמו שנאמר אין חבוש מתיר את עצמו מבית האסורים (ברכות). המצב של הסטייה הוא כל כך קשה שאדם לא מאמין שהוא יכול לצאת ממנו הוא רואה רק דרך אחת שנותרה לו והיא הסטייה ננסה להבין כיצד זה קשור לשער החמישים בתופעה וגם מהן הדרכים כן לצאת מזה.
פסיכולוגיה יהודית מאמרים נוספים:
* חלק מהסיבות לשיגעון הנפשי בעולם
* קבוצת מדיטציה יהודית לטיפול עצמי
* מיקום המטפל היהודי - ענווה וצניעות טיפולית בפסיכולוגיה יהודית
* סטיות נפשיות והשער החמישים בטומאה
* על ההדחקה בפסיכולוגיה היהודית
* חכמת השיפלות על דיכאון חרדה וגבורה
* החלק המוביל להתפתחות ותעלולי הנסתר
* התייחסות חזל לאלימות הגבר כלפי האשה
* ניצוצות של אהבה ותיקונם בטיפול
* הקדושה והטומאה וביטוייהן כהפרעות בנפש
* על בדידות נסיגה חברתית והתמכרויות
* סודות תורת השוחד של הרב יואל
* תהליך הפניית הדעת כדרך ריפוי
* קצת על החלק השפוי שבדיכאון וקצת על הזירה המרכזית
* פסיכולוגיה יהודית וטיפול זוגי לפי שיטת רבי מאיר
* טיפול פסיכולוגי דרך מציאויות אחרות
מדע הפסיכולוגיה מנסה להבין בצורה עמוקה את המורכבות של הנפש וברגע שאתה מבין את הנפש בצורה עמוקה יש איזושהי תחושה שאנו נוגעים במשהו שהוא גדול מאיתנו, פתאום יש מובן לתהליכים עמוקים אצלנו פתאום אנחנו לא לבד יש חוקיות הסבל ולדברים שאנחנו עוברים בעולם הזה, ביהדות מדובר על מונח שנקרא יראת הרוממות למשל כשאנחנו פוגשים חכם מאוד גדול וכשרואים את החוכמה הגדולה הטמונה בספרים ובמדרשים אנו יכולים לחוש סוג של יראת רוממות, סוג של הבנה פתאום למשהו שקורה בעולם. החוקיות ברורה לנו אנחנו לא לבד זאת התחושה שאנחנו לא לבד. כשאנו עומדים מול החכמה הגלויה לנו וכשאנו מבינים את העומק שמתגלה לנו, אנו חשים את יראת הרוממות, זהו התהליך התבטלות העצמי בפני הבנה מאוד עמוקה של הנפש הפנימית שלנו ביהדות זה בפני הקדוש ברוך הוא. בפסיכולוגיה הכללית זה בפני התיאוריה שהסבירה לנו משהו עמוק או בפני מי שהמציא את התיאוריה.
במובן הזה אפשר להגיד שהפסיכולוגיה היא כמו דת ויש רבים שמאשימים אותה בכך ויוצאים כנגדה, ויש בזה קצת מן האמת, אולם זו לא דת אלא חכמה שמסייעת לנו להבין בכוחות הנפש. במובן הזה הפסיכולוגיה מתנהלת בדומה לדת שחוקרת את רק את חוקי הנפש ללא השיוך לקדוש ברוך הוא ולכן יש אגודות מסוימות שמתנהגות בדומה לארגונים וכתות דתיים אולם החוכמה והלוגיקה הן פסיכולוגיות ומכוונות להבנת תהליכי נפש פנימיים בלבד ללא התייחסות לכוח עליון ששולט או מכוון את הדברים. מכאן נובע גם מתח בין הפסיכולוגיה לדת. אלו טוענים שאלו פרימיטיביים ואלו טוענים שאלו אפיקורסים והכל נובע מכך ששני הצדדים מכירים בחוכמה העמוקה של הנפש, שני הצדדים עומדים ומשתאים ככל שהם חוקרים את עומק הנפש. שני הצדדים חשים את מה שנקרא ביהדות יראת הרוממות, וכשאנו חשים את ההתפעלות ואת יראת הרוממות אל מול החכמה הכל כך עמוקה, כשאנחנו רואים פתאום חכמה כל כך יפה עם חוקיות כל כך מעניינת אנחנו עומדים ומשתאים. ביהדות מהללים את הקדוש ברוך הוא ובפסיכולוגיה ממציאים חדשות לפרקים תורות מעניינות המסבירות את התנהלות הנפש הפנימית ונוהרים אחר גורו-אים עכשוויים שמראים שליטה כזו או אחרת בתיאוריות ובכוחות הנפש.
סטיות והשער החמישים בטומאה
ולענייננו ננסה להבין מהי בדיוק סטייה נפשית פרוורסיה גם לפי היהדות ומה הקשר שלה למונח השער החמישים של הטומאה. כביכול השער האחרון ממנו אין חזרה. ובכן פרורסיה היא סוג של התנהגות שסוטה מהמקובל אנשים שמרגישים צורך לחשוף את עצמם בפומבי אנשים שמרגישים צורך לאנוס בכוח להתעלל בילדים או באחרים בדרך כלל אנחנו מאוד חשופים ל לפרסומים על פרורסיות מיניות פדופיליה וכדומה וננסה להבין בקצרה מדוע פרוורסיה מאוד דומה לנפילה לשער החמישים של הטומאה.
השער החמישים של הטומאה הוא מונח שרוב האנשים מכירים אותו מסיפור יציאת מצרים וכתוב שמה שאם בני ישראל לא היו יוצאים מהמקום הטמא הזה שנקרא מצרים ששם הם עסקו בדברים טמאים כמו כישוף מיניות סוטה הכל היה מותר. לא היה מוסר מתוקן. עשו שם דברים מאוד קשים מבחינה מוסרית. זוהי הגדרה של טומאה משהו אטום אטום לקדושה. קדושה מתקשרת עם משהו טוב. חיי משפחה תקינים. שמירה על תא משפחתי, על חיי חברה תקינים, על חסד בין אדם לחברו. טומאה מתקשרת עם סטיות. סדום ועמורה היא דוגמה לעיר טמאה שם עשו דברים נוראים. במצרים של אז עשו דברים נוראיים, גם מינית וגם מוסרית. מי שמעוניין יעיין במחקרים שקיימים בנושא. האור החיים הקדוש כותב שהייתה סכנה שייכנסו לשער החמישים בטומאה כלומר יהיו כל כך מורגלים בחיים הללו שלא ירצו אפילו לצאת משם כי לא ידעו שיש משהו יותר טוב. בנתיבות שלום מבואר ששער הנ' הוא הייאוש והמחשבה שכבר א"א לצאת מהמצב. למעשה שער החמישים הוא הניתוק הגדול ביותר ממה שעושה לנו טוב אמיתי. הניתוק מתחושת הטוב הניתוק מהקדוש ברוך הוא הוא הניתוק מהחוויות הטובות שלנו. הניתוק מהאני הבריא שלנו מאיזה דרך שלא נסתכל על זה זהו סוג של ניתוק. מהטוב, מהכוחות הפסיכולוגיים הטובים שמובילים אותנו לצמיחה ולשגשוג. זהו השער החמישים וזה מה שהסטייה עושה: היא מנתקת אותנו מהטבע הטוב שלנו.
האמת שמתגלה באובדן
יש שטוענים בשם הגאון משה שפירא זצ"ל שאמר פעם 'שברע עצמו.. בשיאו של הרע.. מונח המחיה שלו,'. שמגיעים לשער ה נו"ן של הטומאה אז מתגלים האמת וכל השקר של הטומאה, ודרוש עיון נוסף בנושא. אנחנו יודעים למשל בנושא התמכרויות שבדרך כלל צריכים להגיע לתחתית שבתחתית ורק אז אפשר לצאת באמת מההתמכרות. עניין זה דומה למה שהביאו בשמו של הגאון משה שפירא זצ"ל שכשמגיעים לשער החמישים של הטומאה מגלים את השקר שבתוכה ומשם אפשר להגיע אל הקדושה. האמת מתגלה באובדן.
כיצד ניצל ר"א בן דורדיא משער החמישים
אמרו עליו על רבי אלעזר בן דורדיא שלא הניח זונה אחת בעולם שלא בא עליה.
פעם אחת שמע שיש זונה אחת בכרכי הים והייתה נוטלת כיס דינרין בשכרה. נטל כיס דינרין והלך ועבר עליה שבעה נהרות.
בשעת הרגל דבר הפיחה, אמרה: כשם שהפיחה זו אינה חוזרת למקומה, כך אלעזר בן דורדיא אין מקבלין אותו בתשובה.
הלך וישב בין שני הרים וגבעות, אמר: הרים וגבעות בקשו עלי רחמים!
אמרו לו עד שאנו מבקשים עליך, נבקש על עצמנו שנאמר כִּי הֶהָרִים יָמוּשׁוּ וְהַגְּבָעוֹת תְּמוּטֶנָה.
אמר: שמים וארץ, בקשו עלי רחמים!
אמרו: עד שאנו מבקשים עליך נבקש על עצמנו שנאמר כִּי שָׁמַיִם כֶּעָשָׁן נִמְלָחוּ וְהָאָרֶץ כַּבֶּגֶד תִּבְלֶה.
אמר: חמה ולבנה בקשו עלי רחמים!
אמרו לו: עד שאנו מבקשים עליך נבקש על עצמנו שנאמר וְחָפְרָה הַלְּבָנָה וּבוֹשָׁה הַחַמָּה.
אמר: כוכבים ומזלות בקשו עלי רחמים!
אמרו לו: עד שאנו מבקשים עליך נבקש על עצמנו שנאמר וְנָמַקּוּ כָּל צְבָא הַשָּׁמַיִם.
אמר: אין הדבר תלוי אלא בי.
הניח ראשו בין ברכיו וגעה בבכיה עד שיצתה נשמתו.
יצתה בת קול ואמרה: רבי אלעזר בן דורדיא מזומן לחיי העולם הבא.
(תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף י"ז, עמוד א')
התפתחות הסטייה
אז עכשיו נחזור ונדבר פסיכולוגיה, לאחר שהבנו את המקורות היהודיים בנושא. כנראה שיש איזשהו חלק במוח אצל אנשים שגדלו עם מצוקה בלתי נסבלת, עם איזשהו חוסר בילדות. נוצר איזשהו חלק חסר במוח שדורש את התענוג שלו, את הסיפוק שלו. ומכיוון שהוא לא קיבל את הסיפוק בצורה ראויה וטובה למשל הורים טובים מחבקים אוהבים מיניקים ולא מתעללים. אותו ילד שגדל לאדם עם מחסור בעונג נפשי ופיזי, מגלה שאפשר להשיג את הסיפוק והעונג החסרים כל כך, דרך דברים סוטים. דרך קיצורי דרך. לדוגמה: אפשר להשיג עונג בכוחניות, דרך אונס, דרך גרימת כאב לזולת, דרך ניצול אנשים חלשים. בדרך כלל זה מתחיל לאט מנסים לגעת קצת, חושפים קצת, משתמשים בכוחניות קצת, ובדרך כלל זה מערב את האזור המיני של האדם, כי זה אזור שנותן את הסיפוק המיידי המהיר ביותר ממש כמו אכילה. מכיוון שהחברה שלנו אינה מאפשרת את רוב הסטיות (עדיין!!) אותם אנשים מסתירים את התחלת הסטייה שלהם, אולם בסתר ליבם הם יודעים שאת "העונג" הגדול ביותר שלהם הם יקבלו דרך הסטייה שלהם. הם שוחרים לטרף. כמובן שזה מעגל שלילי שגדל וגדל עד שאנחנו רואים סוטים שתופסים אותם. כאלו שאנסו רבים. כאלו שרצחו ועינו רבים. יש דוגמאות רבות לצערנו בעולם. רוב הסטיות מתחילות עם משהו קטן שמתפתח. אותו אזור סוטה במוח גדל וגדל כי הוא רגיל לקבל את העונג מהסטייה. כמובן מתפתחות מחשבות אובססיביות טורדניות סביב הסטייה וסביב ההסתרה שלה וסביב "התענוג" שהיא גורמת.
החיים הנסתרים של הסטייה ושער הטומאה
אז איך זה דומה לשער החמישים שדיברנו עליו? זה דומה בצורה הבאה: באיזשהו שלב החיים הנסתרים של הסטייה בנפש האדם הסוטה כבר לא נתפסים כשלילים בעיני האדם. המחשבות הטורדות על מתי אפשר לאנוס, או מתי אפשר לעשות את הסטייה, נהפכות ליומיומיות. כל ישותו של האדם היא בסטייה ובמחשבות הטורדות. אם הוא היה יכול הוא היה הופך את זה לנורמה. מחקרים מראים שפדופילים מנסים באופן רציונלי להסביר את המשיכה שלהם לילדים בכך שהקורבנות שלהם כלומר: הילדים, למעשה רוצים את זה ונהנים מזה! ראו מאמר של בר-שדה, נ. עיוותי חשיבה בקרב פדופילים [6].
הסכנה שבהזדהות עם הסטייה והטומאה
ברגע שהמצב של החשיבה הטורדת סביב הסטייה נהפך לקבוע ובעל נפח, אפשר להגיד ואולי לטעון שזה דומה לשער החמישים של הטומאה. השער החמישים הוא אותו מקום שבו כבר אנחנו כל כך מזדהים עם הסטייה עד שאין לנו כמעט שום אפשרות לצאת ממנה. בתורת הקבלה מסבירים שהדרך לצאת מזה היא דרך האובדן. כלומר להיכנס עמוק עמוק לתוך הטומאה וברגע שרואים את האובדן אז אפשר לצאת מזה כמובן לאנשים שיודעים את תורת הסוד. כמו המעשה של רבי אליעזר בן דורדיא או כמו שמקובל לחשוב בנושא של טיפול בהתמכרויות: רק מי שמגיע לתחתית יכול באמת לצאת משם. מי שמגיע לתחתית ההתמכרות לסמים ורואה את המוות רואה את השקר של זה, רק הוא יכול להינצל. כמו המעשה עם רבי אליעזר בן דרודיא הוא היה שקוע בעברות וכשראה יום אחד את השקר, הוא הצליח להצטער ולהעיף ממנו את הטומאה, דבר שעלה לו בחייו. אחרים שמדי פעם משתמשים, לא תמיד יכולים להבחין בשקר. רק מי שרואה לאן התמכרות נוראית יכולה ומובילה בני אדם יכול לצאת מזה. מי שחווה את זה על גופו ועל נפשו, רק הוא יכול לצאת מהשער החמישים. באופן טבעי אין אפשרות לצאת מהשער החמישים זוהי עבדות מצרים לנצח. כלומר אין אפשרות יציאה. השער החמישים הוא מקום בו מתקיימים כוחות אדירים שהינם הפוכים לקדושה. יכול להיות תלמיד חכם גדול ולהיכנס לשער החמישים. אדם יכול ללמוד תורה להיות צדיק ולא תהיה לזה שום נגיעה לעובדה שהוא עושה דברים מאוד סוטים שמושכים אותו לכיוון השער החמישים. הוא יכול לחיות חיים מכובדים בחברה שלו ולעשות דברים מאוד סוטים
כיצד מתחילים לצאת מסטיות
נציע אפשרות לצאת מה הרגלים ומסטיות ולשחרר את עצמנו מהמקום הנורא בו אין עתיד ואין תקווה. כמובן שיש הסתייגויות, כיון שרוב האנשים הסוטים לא מעוניינים בטיפול. הם כל כך נמשכים למקום הזה שנותן להם עונג, כמובן עונג שלא קיבלו בילדות. עונג שנאלצו לקבל אותו בצורה סוטה נסתרת ולא חוקית. זהו עונג כל כך חזק שהם שומרים עליו מכל משמר. איך אומרים: אין להם אלוקים במקום הזה. הם יכולים להיות צדיקים גמורים במקום אחר לשמור שבת ללמוד להיות אנשים מכובדים, לתרום לתת צדקה למען הזולת אולם נפשם ומהותם הפנימית נמצאת בשער החמישים. כלפי חוץ הם נראים מכובדים נורמליים אבל המהות הפנימית נמצאת במקום מאוד אטום. טומאה מלשון אטימות. ושם נעשים מעשים נוראיים שמחריבים את נפשם של אחרים בחברה שלנו. עלינו בתור מטפלים ללמוד כיצד להיכנס למקום הזה ביחד עימם. הם לא יתנו מרצונם החפשי להיכנס למקום הזה. הם ישתמשו בכל המניפולציות האפשריות כדי להסוות את פעילותם. אם במקרה נתפסו על ידי החוק גם אז הם יסוו, יקטינו את החשיבות של המעשים שלהם. יגידו שהם כבר חזרו בתשובה. שזו הייתה נפילה חד פעמית. יבטיחו לו לעשות את זה שוב. ישתמשו בכל קסם אישיותם על מנת שלא נגע בחלק הסוטה שלהם בשום דרך שהיא.
טיפול פסיכולוגי בסטיות
המטפל חייב לדעת כיצד להבקיע את חומת ההגנה הזאת של הסטייה. מי שלא יודע לעשות את זה הוא או היא למעשה משתפים פעולה רק עם החלק הנורמלי שכל מטרתו הוא להסתיר את הסטייה. במובן הזה המטפל או המטפלת שמשתפים פעולה עם החלק הנורמלי בלבד מחזקים את הסטייה. מחזקים אותה כי הם נותנים גושפנקה - אישור לצדדים החיוביים והטובים בעוד שהסטייה מנצלת זאת לרעה. תחת המסווה הזה הסטייה מתחזקת. יש תמיד לחתור למגע עם הסטייה. בשפה שלנו לחתור למגע עם המפגע. זה כמו לחדור למגע עם מחבל. בידיו נשק חם. אם לא נחתור למגע עמו ונסתפק רק להתחבא או להתרחק מהזירה אותו מחבל או אותה סטייה רק יקבלו כוח יותר וימשיכו לפגע בנו. ייתכן שהם יתחבאו בהתחלה אולם העובדה שלא תפסו אותם תיתן להם רק כוח. הם יחכו לשעת הכושר הבאה בכדי לצאת עם הנשק שלהם ולפגע. כך בדיוק פועלת הסטייה.
להיכנס לעימקי החשיבה הפרורטית
טיפול פסיכולוגי אמור להיכנס למעמקי הסטייה. אנחנו צריכים שיתוף פעולה עם האדם. שיכניס אותנו בתור מטפלים לעולם סטייה. מה הכוונה שיכניסו אותנו? שיהיה אמיתי, שישתף אותנו במחשבות הסוטות. שלא יסתתר. בשביל זה צריכים מטפלים שמזהים את המניפולציות שאנשים סוטים עושים. ניתן להגיד שאנשים סוטים הם כמו "משל החזיר", הגמרא מספרת: שהחזיר יש לו סימן טהרה אחד וסימן טומאה אחד הוא פושט את ידיו רגליו קדימה ואומר 'אני כשר אני מפריס פרסה' אולם הוא איננו מעלה גרה. הכוונה הוא רק חצי טהור. בשביל שבאמת הוא יהיה טהור ומותר לאכילה, אנחנו צריכים שני סימני טהרה: מפריס פרסה ומעלה גירה. לפיכך במדרשים החזיר נתפס תמיד כצבוע. הוא מראה רק את הצד הטהור שלו. אותו דבר לגבי אנשים עם פרורסיות. הם מראים רק את הצד הטהור שלהם. המטפל צריך להיות מאוד מאוד חד וברור ולהיכנס איתם למעמקי החשיבה הפרורטית שלהם.
לאחר שהוכנסנו למחשבות, זוהי עבודה של שנים להרגיע את המחשבות האלה ולחזק את הצד השולט יותר. הצד של האגו הבריא. למעשה, לחזק את הצדדים של הקדושה. פעמים רבות, אנחנו רואים אנשים שיש להם צדדים של קדושה והפרורסיה עדיין מתקיימת לצד הקדושה. באושר ועושר כמו שאומרים. תהליך זה מתרחש מכיוון שקיים מנגנון של פיצול, כמו שתי אישיויות ד"ר ג'קיל ומיסטר הייד. ביום לומדים עובדים ומכובדים. בלילה, או כשלא רואים, מתקיימות פרורסיות מאוד מאוד קשות. תפקיד המטפל הוא לחבר בין שני הצדדים הללו ולהשפיע קדושה. בשפה הפסיכולוגית להשפיע מהקשר הבין אישי על האדם הסובל. בתהליכים טיפוליים ארוכים אנחנו רואים שהסטייה משנה את אופייה. היא יכולה להיחלש ולמעשה להישאר רק במחשבות. בצורה חלשה. בצורה שאין עמה ביטוי בפעולה ACTING-OUT. למעשה הרבה אנשים סוטים מצליחים להחליש את הסטייה כך שתישאר במחשבות בלבד בצורה מאוד חלשה. רבים מהם למעשה חיים כך כל ימי חייהם. אפשר להגיד שהם נמצאים בפתחו של שער החמישים בטומאה ונשמרים שלא להיכנס אליו אולם הם בסכנה תמידית.
הקפיצה לים סוף
הנתיבות שלום כותב, 'שעל ידי קפיצת נחשון לים סוף ניתן להינצל מהטומאה הזו'. הבעיה היא שלא כולם מוכנים לעשות את הקפיצה הזאת לים סוף. זה דומה לאופן בו הפרורטים לא מוכנים לעזוב את הפרורסיה שלהם. ברגע שהם כן יראו רצון, ויהיו מוכנים לעזוב את הפרוורסיה, צריכים להתייצב לימינם. להיות קשובים אליהם. אפשר לעזור להם להתמודד עם הקפיצה לתוך ים סוף. ללמוד ביחד עימם כיצד לחיות חיים ללא הפרעה. ממש כמו שמלמדים מכורים לחיות יום ביומו ללא הסם או ללא האלכוהול. ויש עוד להרחיב הרבה בנושא.
לסיכום מטפלים צריכים להיות מודעים למהלכי הנפש העמוקים ולתכנן את צעדיהם בקפידה מול הפרעה זו.
ביבליוגרפיה
- ספר ישעיהו, פרק נ"ד, פסוק י'
- ספר ישעיהו, פרק נ"א, פסוק ו'.
- ספר ישעיהו, פרק כ"ד, פסוק כ"ג.
- ספר ישעיהו, פרק ל"ד, פסוק ד'.
- נתיבות שלום שפירא, אברהם יעקב
- נ. בר-שדה "עיוותי חשיבה בקרב פדופילים"
https://www.doctors.co.il/medical-articles/205117/