כיצד אנו מתפתים להשוות את עצמנו עם אלו ש"יש להם את זה"
כמעט כולנו נוטים להשוואות. אם לא היו השוואות סביר להניח שהעולם לא היה מתפתח. כל אחד רוצה יותר ממה שיש לו. אנשים פונים לטיפול עם תחושות של חוסר מרוצות מעצמם. הם באים ואומרים אני כך וכך. חש לא שווה לא מוערך, הדימוי העצמי שלי למטה, הערך העצמי, אני מדוכא, סובל מחרדה, לא רוצה תרופות, מפחד מתרופות ומתופעות הלוואי, באים עם ייאוש עמוק, ייאוש של שנים. ברוב המקרים מי שבא להיעזר חש לא בסדר, חלש, נזקק, מסתיר זאת. תחושת הכישלון האישי, הפניה לעזרה ולעזרה תרופתית מצביעות על בעיה שאותם אנשים מתמודדים עמה כבר שנים. חלק מהבעיות נוצרות כתוצאה מחיים בתוך חברה של אנשים. חיים עם השוואה. האמונה שאני לא מספיק רזה ולא מקובלת יוצרת חשיבה אנורקטית וחרדות ומגבירה חשיבה חרדתית חוזרת כדוגמת OCD הפרעה טורדנית כפייתית, מחשבות מועצמות לגבי ההתנהלות סביב האוכל והמשקל. ההשוואה עם אחרים יכולה ליצור סוג של ייאוש אצל אנשים שחשים שהם לא הצליחו כלכלית או תעסוקתית. הם משווים את עצמם עם מודלים מוצלחים. טייקונים וסטרטאפיסטים מוצלחים מצוחצחים ומבריקים. אלו שמופיעים במדיה. הרשתות החברתיות גם כן מעצימות תחושות של ייאוש, כולם שם נראים חייכניים נחמדים זורמים ומוצלחים. ימות המשיח ממש. לא מראים את הצדדים המדוכאים את חוסר ההצלחה את היומיומי והרגיל. מראים רק טוב. סוג של נכות, מנכים חלק שלם מן האישיות. אלו הן דוגמאות לכיצד ההשוואה החברתית שפועלת בחברה ובחברה הווירטואלית יכולה להעצים תחושות של ייאוש חוסר התאמה וחרדות.
הכל דבש או שאולי משהו קצת מריר ?
פעם פגשתי בברקלי קליפורניה פסיכולוגית שטענה שהיא נרפאה מהבעיות ולכן עזבה את מקצוע הפסיכולוגיה ועברה למכור יין. למען האמת אף פעם לא הבנתי את המהלך הזה. ישנה התמודדות מתמדת עם אתגרי החיים ולא ריפוי ומנוחה לאלתר. קיימת המורכבות של החיים שכולנו מתמודדים עימה. לא נרפאים ממנה. המדיה החברתית והאינטרנט על אף יתרונותיהם, מחריפים בעיות אלו. כשאני רואה את כולם מחייכים שמחים וצוהלים כל פעם באינטרנט אני חש מוזר, כאילו אני בעולם אחר, זה נחמד לראות אותם תמיד חייכנים, כמו בקליפורניה (שם הפשע הגדול ביותר הוא לא להיות נחמד) וזה גם מצביע על הנטייה הגוברת לסרס חלק מעצמנו לטובת החיובי תמיד. הרי השיח החברתי מתגמל בעיקר אנשים חיוביים תמיד, אנרגטיים, פעילים, צעירים, חייכנים, רזים, יפים ומצליחים. יתכן שניתן להגדיר זאת כמעין נכות רגשית. השיח החברתי גורם לנו לחתוך חלק של אישיותנו. מנכים חלק לא רצוי, נפטרים ממנו, השורש בעברית הוא נכה : "להחסיר להפחית לגרוע לקצץ". זה מה שאנו עושים לנפשנו, רק חיובי, רק חיוך, הכל דבש. הכל נכה.
בדרך כלל מי שמוצא את עצמו במקצוע טיפולי זה אומר שהוא או היא התמודדו עם בעיה מעכבת. בעיה שיצרה סבל נפשי. התמודדו ועדיין מתמודדים. בכדי להיות באמת חייכן המפזר אנרגיה חיובית בכל מקום ובכל זמן נתון יש לדעתי להשתמש במנגנון הנכות. לכרות או לגרום לחלק מעצמנו לא לתפקד, לחלק העצוב, מיואש מדוכא. להתעלם ממנו להדחיקו ולשחק אותה "הכל טוב". להיות נכה נפשי טוב חייכן ומוצלח. פיצול בעצמי.
הפיתוי והשוחד בדרך להצלחה אמתית
השיח החברתי מסמן לנו את הכיוון הרצוי לנו. מהו גבר מוצלח ובחורה מצליחה, מה זו עבודה מספקת, מי נחשב בחברה ומי לא. השיח החברתי קובע הרבה. כל מי שלא משתף פעולה עם מה שנכון לעשות נידון לתחושות שנעות מחוסר התאמה ועד לאשמה וייאוש. מי שלא עובד בעבודה מוערכת עלול לחוש לא שווה, כי כך הוא מתוגמל כלכלית על ידי שלטון ההון. עיוותי לא חסרים. מורים ועובדים סוציאליים יכולים ליצור שינוי חשוב אולם מוערכים כהכי פחות שווים, לפחות כלכלית.
צריך למצוא את עצמך כמה שחוק אבל היכן שהוא אני לא יודע באמת מי אני. אומרים לנו מי אנחנו. ויש כאלו שמאמינים לכך ומזדהים עם זה. יש כאלו שחשים שהם מחוברים והם אז עם השיח ה"נכון" חשים על הגל. מי שלא על השיח הנכון חש תסכול חוסר מוצלחות והוא או היא עלולים להיכנס למעגל הסחרור השלילי של השוואה עם אלו ש"יש להם את זה" לעומת חוסר הצלחה העצמית דבר שגורר פגיעה בדימוי העצמי. אנחנו ננסה לפרק את השיח החברתי הזה את דיסקורס של "יש להם את זה" לפרוסות קטנות וננסה מהם הכוחות ששואבים אותנו למקום זה. להבין כיצד אנו נשאבים לתוך האמונה שלאחרים "יש את זה" וכיצד זה משפיע עלינו.
אני חושב שאנשים שמייצרים מהומות ורוצים לשנות את הסדר השלטוני הקיים הם אנשים שמסרבים להיות נכים ולהרכין את ראשם בפני שלטון הדיכוי של האליטות ושל השיח החברתי. כולנו חוזים באי הצדק החברתי הגואה וזה מעצים אצל חלקנו את הייאוש והדיכאון. אנשים ללא דת וללא כת הם אנשים מסוכנים. לא ניתן לשלוט עליהם. לא ניתן לשלוט עליהם דרך השיח החברתי הכלכלי המעוות ולכן נוצרות מהומות מדי פעם. שימו לב שהמהומות נוצרות ואלו שיצרו את המהומות בוגדים בהמון המשולהב והופכים לחלק מהמדכאים. מקבלים שוחד בצורת חברות במפלגה או בכנסת, חברות במועצת מנהלים של חברה או דירקטוריון. האליטה השלטת עדיין חזקה ויודעת לטפל בסוררים לשחד אותם ולהעבירם לצידה. כך מסמסו את המחאה החברתית. שלחו בעלי עניבות שישבו על הדשא ברוטשילד. בעלי העניבות היו אלו שסימנו את המנהיגים. כל המנהיגים שוחדו בכסף כבוד ותהילה ורצו כמסוממים להצטרף לאליטה השלטת. תהליך טבעי.
טיפול פסיכולוגי מאמרים:
- לצאת מהטראנס
- הטיפול הפסיכולוגי הממוקד
- כשאנו הפסיכולוגים שותקים
- הרגע בו אנו לא תקועים
- תעלומת הסודות הכלואים
- טיפול פסיכולוגי ושימוש באינטואיציות הגוף
- טיפול פסיכולוגי בעולם האחר ובפיצול האישי
- טיפול פסיכולוגי בגישת הפוטנציאלים
הקשר לטיפול הפסיכולוגי
מדוע צריך לכתוב את זה כאן ומה הקשר לבעיות הנפשיות של האנשים החיים בחברה?
תהליכים אלו מבטאים יותר מכל את המצב הנפשי שלנו. יותר ממה שאנשים רוצים למחות נגד אי צדק חברתי שגם משפיע על מצב הרוח והנפש, הם רוצים לישר קו ולהשתייך למקומות ה"נכונים חברתית". במקום לייצר תהליך חברתי נכון יותר רובנו נעדיף שוחד ושלווה. שאחרים יעשו מהפכות. במקום לנסות ולשנות את השיח החברתי ולצאת כנגד הרזון כאידאל היופי, כנגד אי ההערכה הכלכלי של העובדים הסוציאליים המורים והפסיכולוגים חולמים על התעשרות מהירה וכד.
על מה חשוב לדבר בחדר הטיפול ומה לא תמיד מדובר בו
חשוב לדבר על ההקשר החברתי ממנו מגיע המטופל. חשוב שהמטפל לא ייצג את האליטות שקובעות מה בריא נפשית ומה לא בריא. המטפל חשוב לו שיוכל להיות במקום הפצוע להבין על בשרו את העיוות שיוצר השיח החברתי בנפש של כולנו. חשוב שהמטפל יבין את מי הוא מייצג בטיפול. אם אנו מציעים כדורים אנו מייצגים לרגע אליטה כלכלית חזקה, יתכן שאין ברירה אולם צריך לפתוח את ההיסטוריה החברתית שהביאה לכשל האישי המתמשך של המטופל, כשל שמביא אותו לצרוך כמוצא אחרון חומרים כימים. חשוב לגלות את השפעת השיח החברתי בהחמרה של הבעיה. כיצד השיח לגבי רזון ויופי הגביר את המחשבות הטורדות סביב הגוף. אילו מעגלי התמכרות ודיכאון הוא יצר. אלו לא תמיד דברים שמדוברים באופן ברור. יש נטייה לדבר על פתולוגיה של האני ופחות על פתולוגיה של השיח החברתי ואלו שיצרו אותו.
מטפל ש"יש לו את זה" ואינו מסוגל לזהות את כוחות הניוול של השיח החברתי גם על עצמו פעולותיו, אמונותיו ותחושותיו הפנימיות העמוקות, ואינו מסוגל להביא זאת לטיפול בצורה יצירתית כלשהי, עלול ליצור תחושה שהוא שייך לכת הבריאים בעוד שהמטופל שייך לכת הדפוקים. אני באליטה אתה בשוליים.